נפתח בכרטיסייה חדשה

מחשבות ותובנות

אור יכול להימצא גם באפילה כבדה וגם במצב אפל.

בספרו של פרופ' פראנקל, אדם מחפש משמעות בו מתוארות קורותיו במחנות בזמן השואה,  הוא כותב על כך:

"ואולי ביקשתי למצוא את הסיבה לסבלי… בהתקוממות נמרצת אחרונה נגד חדלון התקווה של המוות הממשמש ובא, חשתי, כי רוחי מבקיעה פתאום את חומת הקדרות של אותו עולם חדל תקווה, חדל משמעותו, ואי מזה שמעתי קול מריע תרועת ניצחון" הן בתשובה על שאלתי אם יש איזו תכלית אחרונה. אותה שעה נדלק אור בבית איכרים רחוק, שעמד בקו האופק כאילו ציירוהו שם, בעיצומה של האפרוריות המשמימה של שחר עולה בבאואריה.

גם שאנו מתמודדים עם מצבים קשים ועם סבל אנו יכולים לראות את האור: שיפור במצב, כוחות שלנו ותוצאות חיוביות מהמצב. אנו לא בוחרים להיקלע לסיטואציה קשה אבל כן יכולים לבחור כיצד להתמודד איתה. וכשהאדם פתוח לקבל את האור האור ייכנס לחיו.

לפי הלוגותרפיה, משמעות האהבה היא לראות את הייחודיות שבאחר.

מטופלי שואלים אותי, מתי ימצאו את האחד/ האחת.

ואני כמטפלת מכוונת אותם, למה הדבר המיוחד הזה שרוצים למצוא בבן זוג/ בת זוג?

ואז עולה גם שאלה, מה ייחודי בנו? ואיך זה מתאים או אמור להשתלב עם מה שמצפים למצוא באחר?

שואלים אותי מה נתנה לי הלוגותרפיה בשדה המקצועי..

אז הלוגותרפיה נמצאה בשדה הטיפולי כמקדמת תהליכים טיפוליים היא מחזקת את הברית הטיפולית, מסייעת בפיתוח מודעות עצמית גבוהה אצל המטופלים, יוצרת חיבור טוב יותר למושגים אחריות וליכולת הבחירה שקיימת בחיים בכל מצב.
והכי חשוב מחברת את המטופל למציאת משמעות בחיים.

'חרבות ברזל' בראי הלוגותרפיה

מלחמת חרבות ברזל מתאפיינת באירועים שמעוררים אצל אנשים קשת רחבה של מחשבות רגשות ותגובות.

בבואנו לבחון, על פי גישת הלוגותרפיה, כיצד ניתן להקל על האנשים להתמודד עם הקשיים שהתקופה הזאת מציבה בפניהם, אני רואה שהגישה נותנת לנו כלים ואמצעים יעילים לפתור סוגיות שונות כגון: האם ראוי בתקופה הזאת להמשיך לטייל, לרקוד או לטוס לחו"ל?.

יש שיגידו איך אני יכול/ה להמשיך בשגרת החיים כאשר כל הזמן יש דיווחים על הרוגים, חטופים, פצועים שהרי אין כמעט משפחה, שלא נפגעה ישירות/בעקיפין ב'חרבות ברזל" או שמכירה מישהו שנפגע.

הלוגותרפיה מתמקדת במציאת משמעות בחיים שמאפשרת באמצעות 'טעינת מצברים', התמודדות עם הקשיים.

בקליניקה אני מסייעת למטופלים להבין ולהתחבר לתובנה הזאת. אנו יחד רואים איך משתחררים מ"הצריך" ומ"האני לא בסדר".

אכן זה תהליך, אך זה קורה.

כשהמחשבות "תוקעות" אותנו במקום

בעבודתי הטיפולית אני שומעת לא מעט משפטים המשקפים דפוסי חשיבה לא מיטיבים. מחשבות אוטומטיות שאינן משרתות אותנו, אלא משאירות אותנו "תקועים במקום". למשל: "מי ירצה לצאת איתי?" או "אני אף פעם לא אצליח למצוא עבודה טובה יותר".
מחשבות אלו מייצרות לרוב כדור שלג רגשי התנהגותי.
במישור הרגשי: הן מעוררות תחושות של חוסר ערך, חשש עמוק מדחייה, פחד, תסכול וחוסר אונים.
במישור ההתנהגותי: הן מובילות להימנעות, פסיביות, דחיינות, הימנעות מיצירת קשרים חדשים או ויתור מראש.
התוצאה: תקיעות מתסכלת והיעדר שינוי, המשאירים את האדם בתחושת חוסר מוצא.

כיצד הטיפול מסייע בעשיית סדר ומקדם שינוי?
במרחב הטיפולי אנחנו לומדים לזהות את אותן מחשבות אוטומטיות ובוחנים אותן מחדש באומץ וברגישות. המטרה היא להבין שמחשבה היא אינה עובדה והיא ניתנת לשינוי.

תהליך העבודה שלנו נוגע בכמה רבדים מרכזיים.
מיפוי רגשות ודפוסים: בחינת הקשר בין המחשבות לבין זיהוי הרגשות הנלווים והבנת החוט המקשר בינם לבין דפוסי הפעולה שלנו.
פיתוח תחושת מסוגלות: התמקדות בחוזקות האישיות, בניית אמון פנימי ביכולת להשתנות ופיתוח היכולת לפעול גם מתוך מצבים של חוסר ודאות.
צעדים קטנים לעבר מציאות חדשה: אימוץ נקודות מבט חלופיות, גיבוש הרגלים חדשים, והבנה כי שינוי אמיתי ומתמשך נבנה לרוב בצעדים קטנים.

תמונת רקע ליצירת קשר הילית הדר

מוזמנים/מוזמנות ליצור קשר
ואחזור בהקדם